באמצע שנת 2009 החלטנו, מאמני הנוער של הפועל ירושלים בכדורסל, להתאגד – על רקע של תנאי העסקה פוגעניים במיוחד.

אנו מועסקים בחוזה אישי, כאשר ההנהלה נוהגת לנכות נסיעות ותנאים סוציאליים נוספים משכר הבסיס עליהם סיכמה עמנו. בנוסף, אנו לא מקבלים ימי חופשה, אלא נאלצים לבקש מחברים להחליף אותנו באימונים על בסיס התנדבותי ולא בשכר. זה, עוד לפני שדיברנו על השכר עצמו, שהוא נמוך משמעותית מהמקובל בקבוצות אחרות.

בקיץ של 2009 הבנו כי הסיבה לכך שכולנו מסכימים לחתום על חוזה העסקה כה מביש נעוצה בעובדה שברגע החתימה על החוזה כל אחד מאיתנו נמצא בעמדה מאוד לחיצה וחלשה, והפחד מאי חידוש החוזה מונע מאיתנו להתנגד לסעיף כזה או אחר – גם אם מדובר בסעיפים מנוגדים לחוק, כמו סעיף “המתיר” להנהלה לבצע הלנות שכר, כפי שכתוב בחוזים של כולנו.

בסוף, לאחר מספר שיחות בינינו, המאמנים, הגענו למסקנה שהפתרון לפחד זה יהיה להתארגן, ולגשת יחד להנהלה כדי לעשות סדר בבלאגן הגדול שנקרא “תנאי ההעסקה” שלנו.

בכך, כנראה, הפכנו לסניף הראשון של כוח לעובדים, בו העובדים לבשו אדום עוד הרבה לפני שההתארגנות החלה…

מהרבעון האחרון של 2009 אנו מנהלים משא ומתן, אולם זה התחיל להתחמם רק אחרי שהכרזנו על סכסוך עבודה בתחילת דצמבר 2009.

מאז חלה התקדמות איטית במגעים, ועד כה נראה שהחבירה יחד אכן הצליחה למצב אותנו בעמדה חזקה משמעותית מעמדת המוצא שלנו, אם כי הדרך, כמובן, עדיין ארוכה.

בנוסף לתנאים המחפירים שהביאו אותנו לצאת למאבק מלכתחילה, גילינו לקראת סוף 2009 שכספי הפנסיה שמקוזזים ממשכורות העובדים לא מופרשים לקרן הפנסיה. ב-23 לדצמבר 2009, לאחר שההנהלה לא עמדה באולטימטום שהצבנו לה בנושא, ולא העבירה מסמכים המעידים על כך שהכספים שנלקחו מאיתנו אכן הופקדו (גם אם באיחור) בקופות הפנסיה – החלטנו לראשונה לצאת לשביתה. באותו יום הושבתו 2 אימונים. הורי הכדורסלנים הצעירים שמתאמנים בקבוצותינו היו פשוט מדהימים, והתקשרו באופן אישי למנהל מחלקת הנוער, גדי קידר, בדרישה שיסיים איתנו את הסיפור. התגובה של גדי, מן הסתם, הייתה פחות סימפטית, והוא התקשר לאחד המאמנים השובתים והודיע לו על צמצום משרת האימון שלו, מה שנפתר רק לאחר שעורך הדין שמלווה אותנו מטעם כוח לעובדים התערב.

בזמן שחלף מאז, ההנהלה ניסתה טקטיקות שונות של מריחת זמן, אולם בסופו של דבר המשא ומתן הגיע לפסים קונקרטיים. כולנו תקווה שנצליח לסיים את הסכסוך במהרה, אולם אין ספק שאם נדרש לכך – לא נהסס להשבית את פעילות מחלקת הנוער.

אנו מנצלים את הבמה הזו כדי לקרוא למאמני נוספים, מקבוצות אחרות, להתארגן גם כן – ולשנות מהיסוד את הענף ואת תנאי ההעסקה בו. רק באמצעות משחק קבוצתי ננצח!

לפרטים נוספים, רן וקסלר: ran.weksler@gmail.com, 050-8927151